אורחי המלון החב"דיים בעיצומה של סעודת משיח הנערכת בשביעי של פסח.

אחת הילדות קמה אל החלון הפונה אל הבריכה.

מסך הבד הוסט באחת.

גוף קטן, עיניים עצומות, פציעת ראש קשה.



דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וה' עזרני

תמר בת רבקה יוכבד. תמי.

תמי נפלה.

שמחת החג התחלפה באחת בדאגה מורטת עצבים. מהמלון בדהירה לבית הרפואה בנתניה ומשם ביללות צופר אל שיבא – תל השומר.

גוף קטן, החייאה, חוסר הכרה, חדר ניתוח, פציעת ראש קשה, מילים ומושגים רפואיים, הווה ועתיד לא ברורים.

מה נפגע? עד כמה? ימים יגידו.



לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ

והימים אמרו.

השעות והימים שחלפו הביאו עימם התמודדות עם הפציעה אך לצידם רגעים גדולים של אמונה ובטחון בטוב שעוד יבוא.

והטוב לא איחר. תמי התעוררה, אוכלת, שותה, הולכת ומדברת. שבה אל ארץ החיים.



אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ

אבא, אמא ואח, משפחה גדולה ואוהבת ומשפחת חסידי חב"ד בכלל. כולם החזיקו אצבעות בתפילה גדולה שעלתה השמימה ונענתה.

ביום ראשון האחרון במהלך המופע "שמע קולנו" עלתה תמי לבמה ושרה את הניגון "אלי אתה ואודך אלוהי ארוממך" - ניגון מכוון שחובר ע"י אדמו"ר הזקן וכוחו גדול. לשירתה של תמי הצטרפה דודתה יפוש ובתה יהודית ברכהן.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

להורדה

לתגובות