איך להיות מחוברות לקרקע ולמציאות
(ב"ה, יום שלישי, כ''ז תמוז תשע''ח - 10 יולי 2018 )
מאת: חדוה רומנו
במסגרת הזמן שהוקצב לבת גלים היא התמקדה בשתי תובנות אשר הן נותנות לה את הכח להמשיך, כלים שנכונות ומתאימות לכל אחת:
התובנה הראשונה – הכל מתחיל ונגמר בסיפור של המחשבות. באותו יום שישי שכבר הבינו כי גלעד בנם אינו זמין בטלפון, עובדה שלא אופיינית לילד שתמיד היה עונה לה, אחת השכנות נכנסה, תפסה אותה ואמרה: "תחשבי טוב, תריצי במחשבה משפטים הכי אופטימיים, ככה גם תעבירי לגלעד שמרגיש אותך, כוחות חיוביים".
התסכול עצום, בת גלים מרגישה את החוסר אונים, הילד נמצא בידיים עויינות ולה בתור אמא אין הרבה מה לעשות, ואותה שכנה שמדרבנת אותה להיות חזקה בשביל גלעד.
והיא מאוד מנסה, לא לתת לכל מיני תסריטים להתרוצץ במחשבות, ח"י ימים לא נתנה למחשבות הלא חיוביות כניסה. שליטה שגדולה על כל בן אנוש, אך היא למדה שזה אפשרי וסגלה לעצמה יכולות, וכשהכאב משתלט היא מייד מתחילה לחשוב מחשבות טובות.
זה לא קל, יש נפילות, ימים ולילות: "איזה טוב אני יכולה למצוא בזה שלקחו לי את הבן שלי? ואני יושבת ובוכה כי זה קשה וכואב".
היא גם שיתפה איך העשייה של כל מיני מיזמים לזכרם, נותנת לה משמעות, מחזקת ומולידה חשיבה מיטבית – זה הכי טוב שיכלתי לעשות במציאות הקיימת.
התובנה השנייה - סוגיית הזמן. גם בתקופת החיפושים וגם לאחריה, עם ישראל הגיע בהמוניו, על כל גווניו, שם למעשה היא ראתה שמדובר בסיפור של עם אחד. בין המבקרים היה גם אברי גלעד, שסיפר לבת גלים על שיטת ימימה אותה הוא לומד.
במבט על הזמן אנו חווים עבר הווה ועתיד, אך בפועל, אנו חיים בשני מימדים ולא בשלושתם. הראשון – מה שקורה כאן ועכשיו, מימד הצְפִייָה, והמימד השני, מימד הציפיות, אומנם אני יושבת פה אבל המחשבות הלא נשלטות נמצאות במקום אחר, כל הזמן אנחנו חיים בסרט של נדמה לי.
שימי הכל בצד, אם עכשיו את עם הילדה, תהיי איתה במקסימום, בנוכחות ובמחשבות. את כעת בחופשה, תהיי בחופשה ותיהני ממנה בשלמות, בלי מחשבות על נושאים אחרים. זו לא נוסחת קסם שמשיגים בקלות, נדרשת עבודה שלא תמיד יכולה להצליח, אבל לאט לאט כשמכוונים את המחשבה למקומות האלה, ניתן להגיע ליכולת האיזון הזו, לא להיאבק בזה כי זה מאוד מתיש, לדעת לשחרר כשצריך ולשים מחשבה טובה כשצריך.
הטיפים של בת גלים:
להיות שלוות ורגועות עם עצמנו זו מתנה.
לחיות את היום במנות קטנות והכי טוב שאפשר.
להעסיק עצמינו במיזמים חברתיים.
לכתוב. אחד מהכלים שנתנו לה כח, כל יום כתבה במחברת מעין יומן עד שיצא ספר עם אופטימיות למרות הסוף הלא טוב, עם המון חומר למחשבה, כל אחד מהמקום שלו יכל להתחבר לספר "מה ילד יום".
|